משרד עורכי דין פלילי

ההליך הפלילי הוא מורכב מאוד, שמתחיל עם התרחשותו של אירוע פלילי, ולרוב מסתיים בהרשעה ולעיתים גם בערעור פלילי. מסתבר שאדם שעומד לדין במסגרת הליך פלילי, או נחקר במשטרה, לא תמיד מודע לכל המידע שרצוי שיהיה לו. לכן מצאנו לנכון לחבר את המאמר הזה, אשר במסגרתו נציג מספר המלצות, כיצד להתנהל במסגרת חקירה פלילית. המלצות אלו מבוססות על ניסיוננו כמשרד עורכי דין פלילי בעל ידע וניסיון. תחילה, נסביר בקצרה מהם שלביו של ההליך הפלילי. נעיר כי זהו מאמר אינפורמטיבי בלבד, שנועד להעניק ידע כללי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

שלבי המשפט הפלילי:

ההליך הפלילי מתחיל כאשר מתרחשת עבירה פלילית, או לעיתים כאשר נמנעת עבירה פלילית. בעת אירוע פלילי, המשטרה לרוב תחקור את המקרה, תזמן עדים, תבצע מעצרים. עומדות לרשותה סמכויות רבות בשלב הזה, לרבות: סמכות לעצור, לעכב, להביא אדם לבית המשפט לצורך הארכת מעצר, לבצע האזנות סתר וכיו"ב. ככלל, לאחר סיום החקירה הפלילית, המשטרה תעביר את חומר הראיות לידי הגוף התובע, בין אם מדובר בתביעה המשטרתית ובין אם מדובר בפרקליטות (תלוי בסוג וחומרת העבירה). במידה והגוף התובע מוצא כי אכן ישנן ראיות סבירות להרשעה, וגם עניין ציבורי, אזי יוגש כתב אישום פלילי לבית המשפט. כאן נפתח השלב הראשון של המשפט הפלילי. 

כתב אישום: כתב אישום הוא בעצם מסמך שכולל את המסכת העובדתית שבגינה אדם נאשם בפלילים, וכן את סעיפי החוק הרלוונטיים. עם הגשת כתב אישום, הנאשם ישיב לעובדות כתב האישום, ואם יכפור, אזי תישמענה ראיות התביעה. במידה והנאשם מודה בעובדות כתב האישום, הצדדים יטענו רק לחומרת העונש. 

פרשת תביעה והגנה: כאמור, במידה ונאשם כופר באישומים, תישמענה תחילה ראיות התביעה ולאחר מכן תישמענה ראיות ההגנה. אגב, במסגרת פרשת ההגנה, הנאשם יוכל להעיד בעצמו. 

סיכום והכרעת דין: לאחר שמיעת הראיות בפני בית המשפט, הצדדים יסכמו את טענותיהם, ובית המשפט יכריע את הדין. במסגרת הכרעת הדין, ייקבע האם הנאשם אשם או זכאי, או אשם בחלק מהעבירות. 

גזר דין: אם בית המשפט הרשיע נאשם בפלילים, השלב הבא יהיה שמיעת טיעונים לעונש, ולאחר מכן יינתן גזר הדין, שהוא בעצם החלק השני של הכרעת הדין. במסגרת גזר הדין ייקבע שיעור העונש. 

ערעור פלילי: חשוב להבהיר כי לנאשם וגם למדינה, יש זכות ערעור לערכאה גבוהה יותר. נאשם שהורשע, יכול לערער רק על עצם ההרשעה, או גם על ההרשעה ועל העונש, או רק על העונש. גם המדינה רשאית לערער על ענישה או על הכרעת דין לגופה. 

4 דברים שחשוב לשים אליהם לב במסגרת חקירה פלילית:

חקירה פלילית היא תמיד אירוע שמלחיץ ומטריד, במיוחד לאנשים שזו חקירתם הראשונה. על סמך ניסיוננו, אנו גם יכולים לומר בוודאות כי ההתנהלות במסגרת החקירה, יכולה להשליך על המשך ההליך. לכן, הנה ארבעה דברים שיש לשים אליהם לב במסגרת חקירה ולהיזהר מהם:

זכות להיוועץ בעורך דין – הדבר החשוב ביותר שתעשו במסגרת חקירה פלילית, הוא להתייעץ עם עורך דין פלילי. רצוי לא למסור שום גרסה, עד שאתם מנהלים שיחה עם עורך דין. 

שיחות חולין – תיזהרו משיחות חולין. במסגרת חקירה, כל דבר שתאמרו (גם בדרך לשירותים עם החוקר שמלווה אתכם), יירשם בזיכרון דברים, ויכול לשמש לרעתכם. 

תרגילי חקירה – המשטרה מצטיינת בתרגילי חקירה, החל מהכנסת מדובבים ועד למניפולציות שונות (שלא פעם נפסלות בבתי משפט). לכן, תיזהרו ואל תתרגשו מכל דבר שמטיחים בכם בחקירה ומכל "מניפולציה".

חתימה על חקירה – הסתיימה החקירה? חשוב מאוד שתקראו את כל מה שמסרתם, לפני שתחתמו. גם חשוב שתשימו לב, שלרוב – החקירה מצולמת, כך שאם אתם חושבים שדברים שאמרתם ולא נרשמו – לא ישמשו לרעתכם – אז טעיתם. זה גם בהקשר לטיפ על "שיחות חולין". 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בשני דגשים: הראשון הוא פירוט שלבי ההליך הפלילי. הסברנו כיצד מתחיל ההליך הפלילי וכיצד הוא בדרך כלל מסתיים. לאחר מכן הצגנו על סמך ניסיוננו כמשרד עורכי דין פלילי, מהם הדברים שצריך לשים אליהם לב ולהיזהר מהם, במסגרת חקירה פלילית. נעיר כי בעת חקירה או מעצר, חשוב מאוד לפנות אל משרד עורכי דין פלילי, שכן לעיתים זה יכול להיות ההבדל בין כתב אישום והרשעה, לבין שחרור מהיר. 

מעצר עד תום ההליכים

מעצר הוא כלי חקירה מצד אחד, אך מצד שני הוא גם כלי שנועד למנוע שיבוש הליכי חקירה, וכן להגן על שלום הציבור, לרבות מתלונן או עדים. ישנם שני סוגים של מעצרים בתחום הפלילי: מעצר ימים, ומעצר עד לתום ההליכים. ההבדל ביניהם הוא סטטוס החשוד – העצור. במסגרת מעצר הימים, העצור הוא חשוד, ולרוב המעצר נעשה או לצרכי חקירה או לצרכי הגנה על הציבור וכמובן למניעת שיבוש. במעצר עד תום ההליכים, העצור כבר אינו חשוד, אלא שהוא נאשם בפלילים. על ההבדלים והדין בכל הנוגע למעצרים, נרחיב במסגרת המאמר שלהלן. בתחילה נסביר מהו מעצר ימים, ולאחר מכן נרחיב ונסביר מהו מעצר עד לתום ההליכים. את כל זאת, נעשה על מנת להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך נעיר כי אין במאמר תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין פלילי.

המשפט הפלילי – רקע:

המשפט הפלילי מורכב ממספר הליכי משנה. הכל מתחיל בקיומו של אירוע פלילי, שלאחריו המשטרה מתחילה בחקירה פלילית, אשר במסגרתה היא יכולה לעצור חשודים, לזמן אנשים לחקירה, לבצע האזנות סתר ועוד. לאחר מכן, עם סיום החקירה, המשטרה מעבירה את חומר הראיות לידי התביעה או הפרקליטות. האחרונות הן אלו שמחליטות האם להגיש כתב אישום נגד חשוד, או שאולי להימנע מכך מסיבות רבות (כגון חוסר ראיות וכיו"ב). 

אם התביעה מחליטה להגיש כתב אישום נגד החשוד, החשוד הופך להיות נאשם, ואז מתקיים משפט פלילי, אשר בסופו יכריע בית המשפט האם הנאשם אשם בביצוע עבירה או לא. אם הוחלט לזכות את הנאשם, אזי הוא זכאי ולא אשם בביצוע עבירה. אם הוחלט להרשיע את הנאשם, אזי בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם שהורשע. 

יוער כי גם לאחר הרשעה פלילית, ניתן להגיש ערעור פלילי לערכאה גבוהה יותר. גם לאחר שנאשם שהורשע, נכנס לכלא לביצוע העונש, הוא יכול לעיתים להשתחרר מוקדם יותר, בשחרור על תנאי, אם וועדה ייעודית מצאה כי הוא עונה על תנאים חוקיים לכך. 

מעצר ימים:

דיני המעצר במדינת ישראל, קבועים בחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו–1996 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). החוק הזה קובע מהם התנאים לביצוע מעצר, וכן מהם התנאים להארכת מעצר בפני שופט. חשוב להבהיר שיש שני סוגי מעצרים. לשוטר יש סמכות לעצור חשוד עד לתקופה של 24 שעות, שלאחריה רק שופט יכול להאריך את המעצר. 

עוד בתחנת המשטרה, ניתן לשחרר עצור, בתנאים מסוימים, אך במידה ויש צורך במעצר לתקופה ממושכת יותר, יש להגיש בקשה לשופט שלום. האחרון יהיה רשאי להאריך מעצר, עד לתקופה של 15 ימים בכל פעם, ועד 30 ימים בסה"כ. כמו כן, כדי להאריך מעצר של חשוד, שהוא חשוד בביצוע עבירה ולא נאשם, יש לעמוד באחד מהתנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק המעצרים, לרבות: אם יש יסוד סביר להניח כי שחרור ממעצר יכול להביא לשיבוש חקירה, או שאולי העצור יכול לפגוע בצדדים שלישיים, או כאשר יש לנקוט בהליכי חקירה שיכולים להתבצע רק כאשר החשוד נמצא במעצר.

חשוב להבהיר כי חוק המעצרים כולל איזונים רבים, כי בסופו של דבר, מעצר הוא שלילת חירות של אדם. לכן, גם במסגרת מעצר ימים, בית המשפט תמיד חייב לבחון, האם ניתן להשיג את מטרת המעצר, גם בחלופת מעצר (כגון – מעצר בית, או הפקדת ערובה מטעם העצור ועוד). 

מעצר עד לתום ההליכים:

להבדיל ממעצר ימים שבמסגרתו מדובר בחשוד בעבירה, במסגרת מעצר עד תום ההליכים, הסטטוס של החשוד משתנה. בקשה למעצר עד לתום ההליכים אפשר להגיש רק אם הוגש נגד החשוד כתב אישום פלילי ואז הסטטוס הוא כבר לא חשוד בעבירה, אלא נאשם בביצוע עבירה.

בקשה למעצר עד תום ההליכים, יש להגיש לערכאה שדנה בתיק הפלילי העיקרי נגד החשוד, בין אם זה בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי. כמו כן, המשמעות של הארכת מעצר עד לתום ההליכים, היא כי עד לסיום המשפט, הנאשם ישהה במעצר. 

בית המשפט יהיה רשאי להאריך מעצר של חשוד, עד לתום ההליכים, אם הוא מצא לנכון שיש ראיות לכאורה להרשעת החשוד, וכן אם קיים יסוד סביר לשיבוש הליכי חקירה, או סיכון ביטחון המדינה או הציבור. כמו כן, בית המשפט צריך לבחון חזקת מסוכנות כאשר החשוד חשוד בעבירות חמורות של אלימות. 

גם כאן, על בית המשפט לבחון חלופות מעצר, כגון – הפקדת ערובה וכיו"ב. 

אגב, גם אם בית המשפט הורה על מעצר עד לתום ההליכים, יש לנאשם זכות לעתור מפעם לפעם לעיון מחדש בהחלטת המעצר, כמו למשל במקרים שבהם יש לכאורה כרסום בראיות ועוד. 

עורך דין מעצר

ההליך הפלילי הוא הליך מורכב וקריטי בחייו של כל חשוד ובוודאי לנאשם שעלול להיות מורשע בביצוע עבירה פלילית ולהיענש (לעיתים – עונש מאסר בפועל). מכאן, חשוב להכיר את נבכי ההליך הפלילי, לרבות החקירה הפלילית, המעצר והגשת כתב האישום. מכאן, במאמר זה, מתוך ניסיונו של עורך דין מעצר, בעל ניסיון רב, ייסקר כל ההליך הפלילי, החל מהשלב הראשון ועד לשלב האחרון, שהוא גזירת הדין (הטלת העונש) על נאשם. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לקוראים תוכן איכותי, אך אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין מעצר.

האירוע הפלילי:

למעשה, ההליך הפלילי מתחיל מהרגע שבו מתרחש אירוע פלילי, בין אם מישהו נשדד, ובין אם מתבצעת עבירת מין, או המתה ועוד. כך, ברגע שמתרחש אירוע פלילי שמתגלה למשטרה, בין אם באמצעות פעולה יזומה ובין אם באמצעות תלונה של נפגע או צד שלישי, אזי מתחיל ההליך הפלילי והמשטרה מתחילה בחקירה פלילית. 

החקירה הפלילית:

כאמור, כאשר מתבצע אירוע פלילי, המשטרה מתחילה בחקירה. במסגרת הליכי החקירה, למשטרה יש סמכויות רבות, החל מביצוע מעצרים של חשודים, ועד ביצוע מעקבים ואף האזנות סתר. במסגרת החקירה, המשטרה גם יכולה לבקש מביהמ"ש להאריך מעצרים של חשוד או חשודים בביצוע העבירה, וכן לזמן עדים לחקירה שלא תחת אזהרה. לאחר סיום החקירה, המשטרה יכולה להחליט כי היא סוגרת את התיק, בין אם בשל חוסר ראיות ובין אם בשל חוסר אשמה כלפי חשוד מסוים. לצד זאת, במידה והמשטרה סבורה כי יש די ראיות, היא תעביר את הראיות לידי הגוף התובע, בין אם זו התביעה המשטרתית ובין אם זו הפרקליטות. 

מעצר ימים + תום הליכים:

כחלק מהליכי החקירה, המשטרה רשאית לעצור אנשים החשודים בביצוע עבירה. לעיתים קיים צורך בהארכה של מעצר של חשוד בעבירה, כאשר סמכות שוטר היא לעצור חשוד עד 24 שעות. בית המשפט מוסמך להאריך את המעצר לתקופה כוללת של עד 30 ימים. בהמשך, במידה ומוגש כתב אישום נגד חשוד, ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה למעצר עד לתום ההליך הפלילי, כלומר עד סיום המשפט הפלילי. כמובן שגם ממעצר ימים וגם ממעצר עד תום הליכים, ניתן להשתחרר בהוראת בית המשפט, אך בהגבלות, כגון מעצר בית, אזיק אלקטרוני, הפקדת ערובה ועוד. 

שימוע פלילי:

במידה והמשטרה העבירה את תיק הראיות נגד חשוד לגוף התובע, וכאשר מדובר בחשד לעבירה מסוג פשע, שהעונש בגינה גדול משלוש שנים, הרי שלחשוד יש זכות לשימוע בפני הגוף התובע. מטרת השימוע היא להציג טיעונים בפני התביעה, שאולי ימנעו את הגשת כתב אישום, או אולי יקלו באישומים מבחינת חומרת העבירות. חשוד יכול לוותר על הזכות לשימוע. אך לעומת זאת, התביעה בדרך כלל מחויבת לאפשר לחשוד זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום, בעבירות מסוג פשע. 

כתב אישום:

במידה והתביעה סבורה כי יש מספיק ראיות לכאורה להרשעה בפלילים, הרי שהיא תגיש נגד חשוד כתב אישום פלילי. מרגע הגשת כתב האישום, החשוד הופך להיות נאשם בפלילים. בשלב הזה, מתחיל המשפט הפלילי, כאשר לרוב, בישיבה הראשונה, תתבצע הקראה של כתב האישום נגד החשוד. אז גם הנאשם ישיב לאישום, כאשר הוא יהיה רשאי לכפור באישום או להודות באישום. 

המשפט הפלילי:

לאחר שהנאשם כפר באישומים, מתנהל המשפט הפלילי. המדינה צריכה להציג את ראיותיה, והנאשם זכאי לחקור אותן בחקירה נגדית. לאחר פרשת התביעה, תחל פרשת ההגנה, ואז גם הנאשם זכאי להעיד בעצמו. לאחר סיום פרשת ההגנה, הצדדים יסכמו את טענותיהם. כמובן שמשפט פלילי יכול לקחת זמן רב, בהתאם למספר העדים וחומרת העבירות. 

הרשעה וטיעונים לעונש:

זהו השלב הסופי של ההליך הפלילי, שמתרחש לאחר שהצדדים סיימו עם ניהול המשפט לגופו (כלומר – הציגו את ראיותיהם וסיכמו את טענותיהם). אז, תינתן הכרעת דין על ידי בית המשפט. הכרעת הדין קובעת אם אדם הוא אשם או לא אשם. אם נקבע כי הנאשם הוא אשם בעבירה, הרי שמתקיים שלב נוסף, שהוא שלב הטיעונים לעונש, שבמסגרתו הצדדים יטענו את טענותיהם לגבי חומרת העונש שמגיע לנאשם, ולבסוף, בית המשפט ייתן את גזר דינו, כלומר – יכריע מה יהיה העונש של הנאשם.

ערעור:

חשוב להעיר כי עם מתן הכרעת הדין וגזר הדין, ניתן להגיש ערעור פלילי לערכאה גבוהה יותר. אם אדם הורשע בבית משפט השלום, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי. אם אדם הורשע בבית המשפט המחוזי, ניתן לערער לבית המשפט העליון. 

חקירה באזהרה

חקירה פלילית היא אירוע לא נעים, בין אם מדובר באדם שזו לא הפעם הראשונה שלו, ובוודאי כאשר מדובר באדם שזו הפעם הראשונה שבה הוא נתקל ברשויות החוק. חקירה פלילית היא גם אירוע דרמטי, אשר יכול להשפיע על ההמשך, שכן התנהלות בחקירה, היא אחד הדברים העיקריים שיכולים להשפיע בהמשך על הגשת כתב אישום פלילי, או סגירת התיק. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר קודם כל על תכליתה של החקירה הפלילית, ולאחר מכן נציג טיפים לשאלה כיצד נכון להתמודד עם חקירה פלילית, בכל הנוגע לשמירת הזכויות שלכם – החשודים. 

נעיר, כי המאמר שלהלן נועד להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך הוא איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, עם עורך דין פלילי בעל ידע וניסיון. 

חקירה פלילית – תכליתה:

חקירה פלילית נפתחת כאשר מתרחש אירוע פלילי. האירוע הפלילי יכול להתרחש באמצעות תלונה פוזיטיבית של אדם שנגדו בוצעה עבירה פלילית, אך הוא גם יכול להיפתח באמצעות מידע שהגיע למשטרה ממקורות מודיעיניים או אחרים. 

כאשר נפתחת חקירה פלילית, היא יכולה להתבצע בצורה חשאית במשך תקופה ארוכה, והיא יכולה לכלול פעולות חקירה, כגון – חקירת עדים או גורמים מסוימים, וגם האזנות לשיחות טלפון של אנשים מסוימים. כמו כן, חקירה פלילית יכולה לכלול מעקבים אחר גורמים מסוימים, בצורה סמויה. 

במסגרת החקירה, במידה ומדובר בחקירה שנוגעת לחקירת אנשים מסוימים, הרי שלמשטרה יש סמכויות רבות. היא רשאית לעצור אנשים לצורכי חקירה, וכן לבצע פעולות חקירה, כגון – תרגילי חקירה, עימותים מתועדים בין חשודים והדוגמאות עוד רבות. 

לכן, חשוב לדעת כיצד לנהוג בחקירה נגדית. חשוב עוד יותר לדעת, אילו תרגילים המשטרה יכולה לפי חוק, לבצע. על כך, בחלק הבא.

איך תנהגו בחקירה פלילית – כך שתשמרו על זכויותיכם כחשודים:

הבה נציג מספר טיפים לדרך שבה אתם יכולים לשמור על זכויותיכם במסגרת חקירה פלילית. כמובן שהכל בעירבון מוגבל ולא מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

ייעוץ משפטי – הדבר הקריטי ביותר שאתם צריכים לעשות לפני חקירה פלילית, הוא להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון. בלי ייעוץ משפטי, אתם בסכנה שמא אתם תיחקרו ותיפלו בלשונכם. לכן, אל תהססו לדרוש ייעוץ משפטי לפני תחילת החקירה. כעיקרון, החוקר המשטרתי חייב ליידע אתכם על זכותכם להסתייע בעורך דין, ולכן חשוב מאוד לא למסור דבר, עד שתקבלו ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי. הפער בין קבלת ייעוץ לבין אי קבלת ייעוץ, יכול להיות דרמטי וזה לעיתים ההבדל בין סגירת תיק, לבין כתב אישום והרשעה פלילית. 

שיחות חולין – גם כשאתם יוצאים לחצר של תחנת המשטרה, אתם בעצם בחקירה, אפילו אם אתם סתם ממתינים. בסיטואציות כאלו, לא פעם חוקרים או שוטרים ינסו לנהל עמכם שיחת חולין, שבמסגרתה ינסו לדלות מכם מידע על העבירה בה אתם חשודים. אז זהו, חשוב לדעת, כי מה שאתם מוסרים באותה שיחת חולין, מתועד בזיכרון דברים על ידי השוטר, וכך אותו זיכרון דברים ישמש גם הוא כראיה בבית המשפט. לכן, תיזהרו משיחות כאלו, וממסירת מידע, אם אתם חושדים שהוא עשוי להפליל אתכם. 

חקירות מתועדות – לעיתים, חשודים נוטים לשכוח, שהחקירות מתועדות ומוסרטות. העובדה שהחוקר כותב את הגרסה שלכם ומבקש מכם לחתום עליה בסיום החקירה, היא דבר נחמד. אבל בבית המשפט, לא יציגו רק את החקירה הכתובה שלכם, אלא יציגו את כלל החקירה! דהיינו, את כל השעות הרבות שבהן נחקרתם ושוחחתם עם החוקר. האחרון, לרוב יתעד את השאלות הפורמליות, אבל לא את שעות החקירה הרבות ושיחות החולין שנעשו בחקירה. לכן, אם אתם חושבים שמסרתם לחוקר דבר מה והוא לא נרשם, הרי שאתם טועים, כי כל מה שאמרתם בחקירה מתועד, וגם יוגש לבית המשפט. 

תלונות – עוד נקודה שחשוב לדעת: אם שוטר או חוקר משטרתי, נהג כלפיכם באלימות או בגידופים, הרי שיש לכם זכות להגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים, שאמונה על חקירות שוטרים בלבד, בגין עבירות שמבוצעות על ידי שוטרים. נציין כי מח"ש לא פעם חוטאת כלפי אזרחים, ולא אחת סוגרת תיקים שאין מקום לסגור, כאשר ייעוץ משפטי וליווי משפטי נכון, יכולים לסייע מאוד, גם מול המחלקה לחקירות שוטרים, וגם בעררים על החלטות המחלקה. עוד כלי שיש לכל אזרח, הוא הגשת תלונה משמעתית נגד שוטר, וגם כמובן תביעה אזרחית כספית נגד שוטר, במידה ובוצעה כלפי אזרח אלימות לא מוצדקת. 

עורך דין פלילי במרכז

ההליך הפלילי מורכב משלבים רבים, החל משלב המעצר והחקירה ועד לשלבי הגשת כתב האישום, ניהול ההליך הפלילי וכן הכרעת הדין והטיעונים לעונש. בנוסף, לאחר שלב הכרעת הדין, יש לעיתים ערעור. בהמשך, ישנה וועדת שחרורים שדנה באפשרות לשחרר אסיר שהורשע וריצה חלק מעונשו – לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו. בתור עורך דין פלילי במרכז, בעל ניסיון רב בייצוג בהליכים פליליים, מצאתי לנכון להסביר בקצרה על שלבי ההליך הפלילי. כל זאת, כדי להעניק לכם הקוראים ידע מהימן על שלבי ההליך המורכב כל כך.

יוער כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין פלילי במרכז, בעל ידע וניסיון בתחום הפלילי. 

תחילת ההליך הפלילי – חקירה פלילית:

ההליך הפלילי למעשה מתחיל בשלב שבו מתרחש אירוע פלילי, ואז המשטרה תחל בחקירה, בין אם עקב תלונה ובין אם עקב מידע שהגיע למשטרה. למשטרה יש סמכויות רבות ובמסגרת חקירה היא יכולה לעכב או לעצור חשודים, לזמן עדים לחקירה, וכן לבצע מעקבים או האזנות סתר. במידה ובמסגרת החקירה, המשטרה אספה די ראיות כלפי חשוד או חשודים בעבירה, היא תעבירן לידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית, בהתאם לחומרת העבירה. האחרונות, הן אלו שיחליטו האם להגיש כתב אישום פלילי נגד חשוד. 

שימוע פלילי:

אם התביעה או הפרקליטות מעוניינות להגיש כתב אישום נגד חשוד, ובמידה ומדובר בעבירת פשע, על החשוד לקבל "הודעה על העברת חומרי חקירה", שהינה הענקת זכות שימוע, שלרוב נעשית בכתב, אך לעיתים גם פרונטלית. במסגרת השימוע, החשוד באמצעות סנגורו, יכול לנסות לשכנע את הגוף התובע, להימנע מהגשת כתב אישום, או להגיש כתב אישום מופחת, או אפילו להגיע כבר להסדר טיעון. כמובן שחשוד יכול לוותר על זכות השימוע. 

הגשת כתב אישום:

במידה והוחלט להגיש כתב אישום פלילי נגד חשוד, אזי הוא יוגש לערכאה הרלוונטית, או בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, בהתאם לסוג העבירה וחומרתה. עבירות חמורות, כגון – המתה, עבירות מין חמורות, נדונות בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי. כתב אישום, כולל את הפירוט העובדתי שמקים את העבירה, וכן את סעיפי האישום הפלילי שמיוחסים לחשוד. בעת הגשת כתב אישום, החשוד הופך להיות נאשם. 

ניהול ההליך הפלילי:

המשפט הפלילי מורכב מפרשת תביעה ופרשת הגנה. בפרשת התביעה, התביעה תציג את ראיותיה ותעיד את עדיה. בפרשת ההגנה, ההגנה תעיד את עדיה ואת הנאשם. לאחר סיום הפרשות, הצדדים יסכמו את טענותיהם ולאחר מכן תינתן הכרעת דין, אשר במסגרתה יוכרע האם הנאשם אשם, או זכאי. 

טיעונים לעונש:

במידה נאשם הורשע, כלומר – נקבע כי הוא אשם וניתנה הכרעת דין על ידי בית המשפט, הצדדים יטענו לעונשו של הנאשם. זהו שלב הטיעונים לעונש. במסגרת שלב הטיעונים לעונש, המדינה היא זו אשר תדרוש בדרך כלל עונש מחמיר, תוך שהיא תדגיש את המעשה שביצע, וגם תציג את עברו הפלילי של הנאשם. מנגד, הנאשם, באמצעות עורך דין פלילי במרכז, ינסה להציג את תכונותיו החיוביות, וגם להציג את המעשה שבגינו הורשע, כמעשה חד פעמי או מעשה לא חמור במיוחד. כל מקרה נבחן לגופו, כאשר שלב הטיעונים לעונש הוא שלב קריטי, שכן עונש – יכול גם להיות מאסר בפועל. 

ערעור פלילי:

במידה ובית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר את עונשו, אזי לנאשם יש זכות להגיש ערעור על ההחלטה, לצד בקשה לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור. בישראל, הזכות לערער שמורה לכל אדם, בוודאי בהליך פלילי. דהיינו, הערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום, יופנה לבית המשפט המחוזי, וערעור על פסק דין או הכרעת דין שניתנה בבית המשפט המחוזי, יופנה לבית המשפט העליון. נעיר, כי קיימת זכות לערער בפעם השנייה, אך זכות זו ניתנת ברשות. 

דיון בוועדת שחרורים:

וועדת שחרורים מורכבת משופט ועוד מספר גורמים והיא וועדה שיפוטית, שדנה בבקשות של אסירים לניכוי שליש ממאסרם. כאשר היא מורה על שחרור מוקדם, האסיר עדיין מוגדר אסיר, אבל הוא אסיר ברישיון שיוצא מכותלי הכלא. שחרור מוקדם של אסיר, לרוב ייעשה כאשר קיימות חוות דעת חיוביות לגבי התנהגותו בכלא, וכן במידה ומוכח שיש לו אופק תעסוקתי ושיקומי לאחר השחרור, כדי לכאורה להבטיח שהאסיר לא יחזור לעולם העבריינות. ייצוג בוועדות שחרורים הוא עולם שלם ומורכב, ולכן כדאי תמיד להסתייע בייצוג של עורך דין פלילי במרכז, בעל ניסיון וידע בתחום.